הצעת פרופ' ידידה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: וד"ר חיים זיכרמן.
מתווה המוצע דוחה שימוש בדין הפלילי או כפייה אישית של גיוס ומותיר את ההחלטה אם להתגייס אם לאו בידי כל צעיר חרדי. ואולם המתווה קובע שורה של תמריצם כלכליים חיוביים (במקרה של עמידה ביעדים) ושליליים (במקרה של אי־עמידה בהם). התמריצים הכלכליים — שהם משמעותיים ביותר — יופעלו גם כלפי הפרט, גם כלפי המוסד שבו הוא לומד וגם כלפי הקהילה החרדית כולה. פעולתם המשולבת עתידה להביא למימוש יעדי הגיוס. אי־עמידה ביעדים תביא להקטנה של ממש בסכומים שהמדינה מעבירה למוסדות החרדיים, במתווה מוגדר. מתווה זה עלול, בסופו של יום, להביא לסגירתם.

הצעת פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' מומי דהן ורופ' אבי בן בסט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה(דגש על סנקציות פליליות)

גיוס החרדים לצה"ל יורחב בהדרגה במשך שמונה שנים, על פי טבלת שיעורי הגיוס מתוך חייבי הגיוס. בשנה הראשונה שיעור המגויסים משנתון בני ה־ 18 של חייבי הגיוס יהיה 10%. בכל שנה אחריה יגדל שיעור המגויסים מתוך השנתון הרלוונטי ב־ 10 נקודות אחוז, כך שבשנה השמינית הוא יגיע לשיעור של 80%.
החל בשנה השמינית יינתן פטור מלא מגיוס לבחורי ישיבה המוגדרים עילויים. שיעורה של קבוצת העילויים מקרב חייבי הגיוס החרדים יהיה בין 5% ל־ 10%. העילויים ייבחרו על בסיס הצלחה בבחינות של גוף בלתי תלוי בישיבות.
גיל הגיוס יהיה 18, כמו של כלל המתגייסים.
כל חייבי הגיוס מקרב האוכלוסייה החרדית יעברו מיון צה"לי רגיל, שידרג את מידת התאמתם לצבא. חייבי גיוס שאינם מתאימים לגיוס בשל סיבות בריאות ואחרות יקבלו פטור לצמיתות, כמו עמיתיהם מן הציבור הכללי.
הצבא יבחר בלעדית את המגויסים המתאימים לו ביותר, על פי צרכיו ועל פי כשירותם של חייבי הגיוס.
לאחר שתמולא מכסת המתגייסים האמורה לעיל (ראו המלצה 1), הצבא יהיה רשאי לדחות בשנה אחת את שירותם של חייבי גיוס שנמצאו מתאימים לצה"ל ואשר הגישו הצהרה על "תורתו אומנותו" ולאחר ריאיון עם רב צבאי שתכליתו להעריך את הסיכויים של המצהיר ללמוד בישיבה. חייבי הגיוס יידרשו לכלול בהצהרתם את שם הישיבה שילמדו בה, אך בלי שיהיה צורך באישור של הישיבה על נוכחותם בלימודים. במשך שנה זו תיאסר עליהם כל פעילות אחרת (כמו עבודה או לימודים במוסד שאיננו הישיבה), מלבד לימוד בישיבה הנזכרת. בתום שנה זו יוצע לדחויי השירות להתגייס לצה"ל. אם הם יבחרו שלא להתגייס, הם יקבלו פטור לצמיתות משירות צבאי. הפטור לא יהיה מותנה באי־עבודה.
צה"ל יהיה האחראי לאכיפה של הצהרת המתגייס. לשם כך הוא יבדוק מעת לעת שמקבלי הפטור אכן לומדים בישיבה. חייב גיוס שיסטה מן התנאים לעיל יגויס לאלתר. לצורך אכיפת החוק יוקצו לצה"ל משאבים ייעודיים.
יינתן פטור לצמיתות לכל החרדים החייבים בגיוס שהם בני 20 ומעלה ביום חקיקת החוק, ללא כל התניות.
הקִצבּה לאברך ושובר התקצוב לישיבה יופחתו ב־ 50% בשנה הראשונה לתכנית. החל בשנה השנייה לתכנית יבוטלו כליל הקצבאות לאברכים ולישיבות.
שירות החובה בצה"ל יקוצר בהדרגה לשנתיים, על פי המלצות ועדת בן בסט מ־ 2006.
כל המסלולים המקוצרים בצה"ל יבוטלו כחלק מתכנית קיצור השירות. לא ייווצר מסלול מקוצר לקבוצה כלשהי באוכלוסייה.
כל המגויסים לצה"ל המחויבים בשירות קדם־צבאי יקבלו בתקופת הכשרתם המקדימה שכר מינימום.
לא ייפתח מסלול של שירות אזרחי לאוכלוסייה החרדית משום שהוא אינו מצמצם את האי־שוויון בנטל השירות הצבאי אבל כן מרחיב עוד יותר את האי־שוויון בחלוקת הנטל הכלכלי. שירות צבאי הוא המסלול היחיד המוצע כאן.
השירות האזרחי לכלל האוכלוסייה יצומצם מאוד בהיקפו. ההחלטה אם לייעד חייב גיוס לשירות אזרחי תהיה אך ורק בידי צה"ל. שירות אזרחי יישקל רק לאחר ששירות החובה בצה"ל יקוצר לשנתיים